מסמך היסוד - עקרונות יהדות בהסכמה
אנו מכירים בזאת כי לכולנו היסטוריה וזהות משותפת, שתחילתה בימי אברהם אבינו. הזהות וההיסטוריה המפוארת שלנו מהוות מקור לגאווה. הנרטיב המסורתי שעליו מבוססת המורשת היהודית יצר בין השאר מוסר וערכים ברוח נביאי ישראל, אשר בא לידי ביטוי במקרא, בתלמוד ובמגילת העצמאות של מדינתנו.
במורשת זאת שותפים כל היהודים – מסורתיים, חילוניים, חרדים ודתיים – והיא אשר, יותר מכל דבר אחר, מגדירה אותנו כעם יהודי אחד ויוצרת לוח שנה, תרבות, שפה, מנהגים, וערכים משותפים לכולנו. בד בבד, אנחנו חלוקים על דרכי ביטויה המעשי של מסורת זו. מטרת המסמך הינה לאפשר את החיים המשותפים יחד מתוך החזון היהודי המשותף.
היכולת ארוכת הטווח של כל גווני העם היהודי המתגוררים בישראל, לחיות יחד במדינתנו האחת, ביתנו הלאומי, תוך התחשבות, הרמוניה והכרה הדדית, תלויה ביכולתנו לחוש ולחנך את ילדינו לשותפות גורל, ערבות הדדית וייעוד משותף, ולראות את שלמות העם היהודי ואת "נצח ישראל" כעקרון מוביל.
אנחנו מכירים בזכותם של אזרחי המדינה הלא-יהודיים לשוויון זכויות אזרחיות מלא כמרכיב בסיסי במדינה דמוקרטית. יש לעשות זאת בתהליך ובהשקעת מחשבה נוספת, יחד עמם, באופן שילובם המלא בחברה הישראלית. מסמך זה מתייחס לצביונה היהודי של המדינה, במיוחד לאור המשבר הנוכחי, ולכן לא יעסוק בעומק בנושא זה.
לאור זאת אנחנו מאמינים שעתידה ואחדותה של מדינת ישראל תלויים בהתלכדות של כל חלקי העם סביב עקרונות מוסכמים על מהותו של ה"חלק היהודי” במדינה היהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות.
העקרונות שמנחים אותנו
זהותה של מדינת ישראל- יהודית ודמוקרטית
- בהקמת מדינת ישראל עמדו הן ערכים יהודיים והן ערכים דמוקרטיים לאור חזונם של נביאי ישראל כפי שמוזכר במגילת העצמאות. מוסדות השלטון - הכנסת, הממשלה ובתי המשפט צריכים לפעול בהתאם לשילוב ערכים אלה.
- מדינת ישראל תתאפיין בסמלים המיוחדים לה (סמל המדינה, הדגל וההמנון), ובצירוף של ערכים דמוקרטיים עם בערכים זהותיים יהודיים כפי שיוסכם עליהם.
מדינת הלאום של העם היהודי — עם זכויות שוות לכל אזרחיה
- ישראל תוכר כבית הלאומי של העם היהודי וחוק השבות יישמר ומתוך כך נפעל לקיבוץ גלויות ולקידום עליה של יהדות התפוצות לאור חזון הנביאים.
- בצד הזכויות הלאומיות הייחודיות של העם היהודי בארצו, לכל אזרחי מדינת ישראל, יהודים ולא-יהודים, תהיינה זכויות פרט וזכויות אזרחיית שוות וחופש דת מלא ברוח מגילת העצמאות.
זהות יהודית
- יהדות מכילה היבטים של דת, אמונה, היסטוריה ותרבות. זכותו[ה] של כל יהודי[ה]להגדיר את יהדותו[ה] שלו[ה] על פי דרכו[ה] ואמונתו[ה] האישית.
- ערכים יהודיים כוללים בין השאר: יצירת חברת מופת (בהם יושר, יושרה, צדקה, כיבוד זכויות ה"גר"), ערבות הדדית (כולל טיפול בקשישים ובעניים ושמירה על בטחונה ורווחתה של ישראל והקהילות היהודיות בעולם). קדושת החיים (ערך האדם, קדושת חייו והיותו בן חורין), תרומת עם ישראל לעולם (תיקון עולם ורדיפת הצדק), השבת כיום מנוחה, חופש הדת, חופש הביטוי וחשיבותן של זכויות האדם ברוח "ואהבת לרעך כמוך".ולדעת חלקנו גם מצוות שבין אדם למקום.
- הבסיס החברתי יינק בהתאם לרעיון "כל ישראל ערבים זה לזה", יש לקדם השתתפות בנטל.
- כדי להנגיש שפה משותפת ומכנה משותף רחב של זהות יהודית, כל תלמיד יהודי יסיים את מערכת החינוך כשהוא/היא בעל[ת] אוריינות יהודית, לרבות ביחס, דת, היסטוריה, ולתרבות היהודית. חינוך זה יהיה מכיל, מגוון וברוח "שבעים פנים לתורה" ויכלול לימודי תנ"ך ותושב"ע.
- מדינת ישראל תכבד את כלל גווני היהדות ותקצה משאבים בהתאם.
חקיקה בהסכמה
- חוקים בעלי זיקה דתית יחוקקו רק לאחר תהליך הפועל להסכמה רחבה, על מנת לתת ביטוי למגוון הדעות והאמונות בציבור הישראלי. במסגרת זאת תכובדנה זכויות הפרט ותהיה חתירה לפתרון מוסכם סביב מעגל החיים, כגון: לידה, נישואין, מוות ועוד.
- לכל עיר או אזור תהיה אוטונומיה לקבוע את צביון המרחב הציבורי בהתאם לאופיין של השכונות בתחום השיפוט שלה, תוך תהליך גישור בן תושביי העיר. לשם כך יש להעביר סמכויות לרשות המוניציפאלית.
על החתום
עו"ד אברמי וול
אל"מ (מיל') אהובה ינאי
אילן זיבטובסקי
עו"ד אלן זקס
אלן פלד
פרופ אריה סבן
הרב בני קלמנזון
פרופ' בנימין קורן
ד"ר גיל דויטש
תת-אלוף (מיל') גילי תמיר
פרופ' דוד גליקסברג
זיו קופ
יואל חשין
אל"מ (מיל') יובל ווגנר
הרב יובל שרלו
יונתן קולודני
יזהר שי
אלוף (מיל') יורם יאיר
הרב יעקב מידן
הרבנית יפה גיסר
מיכל גבע
נועם קנטי
ניר זוהר
עדי סופר-תאני
הרבנית עדינה בר שלום
עידן טנדלר
פולי ברונשטיין
פרופ' צבי אקשטיין
צבי לימון
עו"ד קליף פילג
ד"ר רני יגר
הרב ד"ר רפי פוירשטיין
שאול זינגר
ד"ר שולה רקנטי
אלוף (מיל') שלמה ינאי
שרית פירון